פייסבוק – פארם ויל
פייסבוק ממשיכה למצוא דרכים למכר את משתמשיה ולרתק אותם למסך באופן חסר מעצורים. פייסבוק הופכת מתרבות פנאי של אנשים למטלה נוספת ביום, להתמכרות אוטומטית חסרת היגיון, למשאבת זמן וכסף איומה. הפעם עושה זאת פייסבוק באמצעות המשחק החדש והממכר – פארם ויל. מה זה בכלל הפאר ויל הזה ? את מי זה מעניין ? מסתבר ש-60 מיליון איש בעולם חושבים שזה מעניין ועם מספרים כאלה לא מתווכחים. פארם ויל היא חווה וירטואלית שהמשתמשים מטפחים. הם מתחילים מחווה צנועה וסכום צנוע של כסף ופותחים בקריירת חקלאות. כדי להגדיל את הרווחים שלהם ולשדרג את החווה שלהם בפייסבוק, הם צריכים להשקיע זמן בטיפוח, להשיג תוצרים טובים ולמכור אותם בכסף רב. על הדרך הם גם נכנסים לקשרים עם החברים החקלאים שלהם ויוצרים אינטראקציות. פארם ויל הוא לא המשחק הסוחף הראשון בפייסבוק, הוא פשוט המטורף שבהם מבחינת קצב הגדילה. רובנו שמענו לפני זה על משחק המאפייה, על משחק הפוקר ועוד. אף אחד מהפ לא תפס כמו הפארם ויל. מה הסיבה לכך ? אנשים כנראה צריכים משהו נוסף לדאוג לו בחיים…אתה יכול לשבת בפגישה עם עורך דין חשוב, פגישה עסקית חשובה ושפתאום הוא ייזכר באמצע שהוא שכח לקצור ויעזוב את החדר לכמה דקות לטובת העניין. זה לא תסריט מופרך, תאמינו לי. באותה מידה מישהו יכול להיתקע מחוץ למשרד בלי מחשב ולעשות לחברים טלפונים בטירוף כדי שיזרעו בשבילו כי הוא שכח ואין לו מחשב. פייסבוק הצליחה לעשות כאן משהו נוסף – למשוך את הקהל המבוגר. אם היינו רגילים שמי שמתמכר למשחקים זה ילדים וצעירים, שיש להם זמן ואין להם כסף, מי שמתמכר לפארם ויל זה חבר’ה בני 20-40 שאין להם זמן ויש להם כסף. מסתבר שזמן זה עניין נזיל כי הם מצליחם למצוא זמן לפייסבוק וגם להוציא בו כסף. למה כסף ? מסתבר שהחברה שפיתחה את פארם ויל גובה עבור שחקני פרימיום מה שנקרא, סכומים מצחיקים של כסף לביצוע פעולות כלשהן. הסכומים אמנם מצחיקים אבל כשחושבים על 60 מיליון משתמשים שרק מתרבים, זה הופך למיליוני דולרים. פייסבוק מצידה, הצליחה למצוא אפליקציה שתחזיר את האנשים לאתר כמה פעמים ביום – אם אתה צריך לקצור כל כמה שעות, כנראה שתיכנס יותר מפעם ביום. בקיצור, מהלך גאוני נוסף של פייסבוק שכולם מרוויחים ממנו חוץ מהגולשים שלא מבינים שהמשחק הזה מעלים להם את החיים…
האח הגדול 2 - נו כבר
זה אני או שאנחנו מחכים כבר שנים שיתחיל האח הגדול 2 ? נדמה כאילו נצח עבר וכאילו הטלוויזיה היא לא אותו דבר בלי האח הגדול. מבחינתי העונה של ה-VIP לא נחשבת כי היא הייתה משהו אחר לגמרי ולכן האח הגדול 2 עומדת מול העונה הראשונה ולא מולה. לא יודע בכלל מה עבר לראש של ההפקה שעשו את ה-VIP הזה. זה היה משעמם, קצר ומיותר. כל הכיף בריאליטי, במיוחד באח הגדול, זה לראות אנשים שאתה לא מכיר, אנונימיים, שהופכים לכוכבים בין לילה. זה מאפשר לכל אחד לחשוב על עצמו במקומם, לפנטז על הפרסום המהיר שלו ואולי לנסות להצטרף גם לתוכנית. לא מזמן ראיתי כתבה על כך שמשפצים את בית האח הגדול, לכבוד האח הגדול 2 בהמון כסף. עושה רושם שמצפות לנו הפתעות בעונה החדשה ושההפקה עומדת לרענן אותנו קצת. זה מאוד חשוב בעיני כי הסכנה שעונות חוזרות של האח הגדול היא שהן יתחילו לשעמם. סה”כ הבית הוא אותו בית, המשימות לפעמים חוזרות על עצמן ורק האנשים משתנים. במקרים בהם יש ליהוק טוב ונולדים שם כוכבים כמו בובליל או שפרה, אין בעיה. במקומות בהם יש נפילה בליהוק, מתחילה הבעיה. העניין הוא שאי אפשר באמת לדעת את זה עד שלא מתחילים את העונה ואז לפעמים זה מאוחר מדי. גם בתוכניות ריאליטי אחרות יש את אותה בעיה, ותפוח אחד רקוב יכול להבאיש את כל שק התפוחים. בהישרדות 2 למשל, היה מתמודד בשם מאיר שנראה מצחיק ונורמאלי עד שהוא התחרפן והיה צריך להעיף אותו מהאי. בגלל שהאח הגדול מצולם 24 שעות ביממה ואי אפשר לצנזר, הסכנה היא יותר גדולה. כוחה של העריכה יורד ופאדיחות יכולות בהחלט לקרות.בכל מקרה, האח הגדול 2 אמורה להתחיל בנובמבר בשעה טובה ולרענן לנו קצת את הטלוויזיה ואת החיים. אין כמו ההתמכרות של להשאיר את הטלוויזיה פתוחה על השידורים מהבית, במשך שעות סתם. המתמודדים כמו עכברי מעבדה, מסתובבים להם מתחת למצלמות ואתה זוכה להציץ בלי להיות מציצן. אין כמו זה.
כמעט מלאכים – טירוף חושים
אתמול הייתה כתבה בחדשות על הסדרה הארגנטינאית כמעט מלאכים שכוכביה באו להופיע בארץ בחגים. מאוד שמחתי לראות את הכתבה הזו כי היא עזרה לי להבין שאני לא לבד. אני לא לבד כשאני לא מצליח להבין את הטירוף סביב כמעט מלאכים, אני לא לבד כשאני מסתכל בנוער שלנו בלי להאמין ורואה את עצמת ההערצה, העיוורת יש לומר לכוכבי כמעט מלאכים. הערצה היא תופעה אנושית מוכרת וידועה מקדמת דנא. תמיד אנשים משווים עצמם לאנשים אחרים ומגדירים עצמם ואת הצלחתם לפי האחר. במקרה של כמעט מלאכים כמו בהרבה מקרים אחרים, המעריצים הם למעשה בעיקר בנות ובעיקר בגילאי 8-14. יש משהו בשלב הקריטי הזה של הכניסה לגיל ההתבגרות וההתנתקות מהתלות המוחלטת בהורים שמחייב דמויות הזדהות חזקות. אני לא בטוח עד כמה העלילה של כמעט מלאכים היא מה שסוחף את החבר’ה הצעירים וכמה מדובר בהערצה לדמויות עצמן. נראה לי שהאופציה השנייה היא הרלוונטית במקרה הזה וגם שבדיוק כמו שמדובר בכמעט מלאכים יכולנו לדבר על סדרה אחרת ולקבל את אותו האפקט. צעקות ההיסטריה הכרוכות בהערצה היו תמיד בלתי מובנות לי. גם אם אני מצליח להבין את תופעת ההערצה, את הביטוי שלה קשה לי להבין. צעקות, בכי, התקפי חרדה והיסטריה, תלישת שערות ובגדים ובעיקר טירוף חושים אקסטטי. קל להעביר ביקורת על כמעט מלאכים כסמל של תרבות רדודה וריקה שממלאת לילדים שלנו את הראש. קל להסתכל בלגלוג על ההערצה העיוורת ולהתנשא מעליה כשנמצאים מחוץ לעניין. יחד עם זאת, כל אחד מאיתנו היה מתישהו בעניין ההערצה כלפי מישהו. אצל הילדים זה כמעט מלאכים, אצל המבוגרים יותר היו אלה מדונה ולאונרד כהן לא מזמן…כל אחד מעריץ מישהו. ברמה הפסיכולוגית לא מדובר באמת בהערצה של האדם עצמו שכן לרב המעריץ לא מכיר אותו אלא בהשלכות של המעריץ עליו. כל התכונות אותן המעריץ רואה ומבין כאידיאליות, כאלו שהיה רוצה לנכס לעצמו, מושלכות על אובייקט חיצוני שמסוגל להתאים להן. כך יוצא שההערצה היא למעשה הערצה של עצמך ולא של הגורם החיצוני. כוכבי כמעט מלאכים משמשים פלטפורמת הערצה נהדרת מהבחינה הזו כי קל להשליך עליהם המון תכונות. הם אפילו לא יודעים להתייחס למעריצים בשפת האם שלהם.
הישרדות - מלחמות של גברים
הישרדות – עניין של גברים

שבט קאראו צריך היה להתאושש בשבת ממועצת השבט הראשונה של הישרדות שהייתה טעונה מאוד. שני כוחות התחרו זה בזה במועצת השבט, שני נחשים- אחד מכל מין: מיטל וזיו. מסתבר שכוחו של זיו גבר בסיבוב הנוכחי למרות שהשבט היה עצבני עליו בגלל כל מה שקרה במשימת החסינות.
בשלב הזה של המשחק, נראה כי כוחם של הבנים והבנות אינו שווה. הבנים הם הכוח בשבט, הם מי שיכול להצעיד אותו קדימה במשימות חסינות וכרגע לפחות הכול מבוסס עליהם. הביקורת שהועברה על נועה שהרכיבה את קאראו הייתה בדיוק בגלל זה – איך בחרת את הדס החרגולית החמודה כשעמדו גברים חזקים מנגד ? ריקי משבט טינאגו דיברה באחד הלילות בדיוק על העניין הזה כשאמרה לבנות שיזוזו ויפנו מקום לגברים כי גברים ונשים לא שווים. הבעיה של הכוח הגברי בהישרדות כמו בכל מקום היא שלפעמים הוא יוצא משליטה כי גברים קצת כמו ילדים לא כ”כ יודעים לשלוט בכוח שיש להם.
ההוכחה החיה לכך בפרק האחרון היא זיו שהחליט להשתלט על סוגיית האש מתוך תפיסה שזהו תפקיד גברי. השבט רעב ועייף וזיו לא מצליח לספק את הסחורה שהתחייב לספק. שבט טינאגו בינתיים אוכל, ישן ונמצא במצב רוח מעולה. זיו גם מעורר אנטגוניזם במשימות כשהוא צועק בטירוף ויוצא משליטה, נדמה שאצלו הבלתי צפוי הוא הצפוי. למרות זאת שבט קאראו מנצח במשימת הפרס וזה מציל אותו פחות או יותר בשלב הזה של הישרדות. המנהיג המסתמן בינתיים בשבט קאראו הוא לא זיו הרעשן וגם לא שי שנכנס איתו לברית. חנוך בשקט, בחכמה ובנחישות מופתית מבסס לו מקום של כבוד אמיתי.
כשזיו הצליח בסופו של דבר להדליק את האש הוא מיהר לבקש על זה את מלוא הקרדיט באופן המאפיין אותו. אגו הוא שם המשחק אצלו ואגו בתוך הישרדות הוא מסוכן. האש שיפרה את העניינים בשבט קאראו כמו תמיד – אש היא כוח החיים אולם למרות שמי שהדליק אותה הוא זיו נדמה כי היא רק מאירה את תכונותיו המרגיזות, את הבוטות שלו ואת האלימות המילולית שהוא מפיץ. במשחק חברתי אי אפשר להגיע רחוק עם תוקפנות מהסוג הזה.
ההפסד במשימת החסינות מוביל את השבט להדחה נוספת, ההדחה השנייה של הישרדות. הדס היא האחראית להפסד ואולי זה ייתן לזיו עוד כמה ימים של חסד, כך או כך ימיו לדעתי ספורים.
אורי לפיד - הישרדות קשה
אורי לפיד
נא להכיר את אחת המתמודדות היותר חמודות של הישרדות הפיליפינים: אורי לפיד. אמנם זה נשמע כמו שם של גבר אבל הבחורה מתוקה. בת 32 בלבד, מתגוררת בתל אביב ושיננית במקצועה! מה הקשר??!! מה הדבר הראשון ששיננית אומר לכם?
מעבר לכך שמדובר בבחורות אסתטיות, הדבר הראשון שאני חושב עליו זה סדר, ניקיון וסטריליות. מה הקשר בין זה ובין הישרדות בפיליפינים עם חרקים, מקקים, יתושים, נחשים ועוד. במקום לראות אנשים עם שיניים מבריקות במרפאה, אורי לפיד הולכת להתמודד עם הבל פה של אנשים שלא צחצחו שיניים במשך חודש, שאוכלים קוקוס כל היום ומדי פעם מפרקים איזה תמנון או מעיים של דג במקרה של איגור… בקיצור לא קשור.
ובכל זאת, אורי לפיד נראית בחורה רגישה ביותר ורגשית יותר מהממוצע. מאד קשורה להורים שלה, מתרגשת מהמעמד והולכת להתמודד כנראה עם געגועים עמוקים. בחורה כל כך רגישה יכולה להיות לטרף קל עבור נחשים כמו אופיר דלאל או דן מנו, אלא שלעיתים יש בעוצמות הרגש הללו עוצמות חזקות שמתבטאות במשימות השונות ובחברות חזקה עם אחרים המאפשרת כריתת בריתות אסטרטגיות. ימים יגידו לאן אורי לפיד תיקח את זה.
אורי באה לתוכנית הזו בלי אסטרטגיה ועם הרבה תמימות. בלי קשיחות ועם הרבה לבביות. זו שאלה קשה: האם ניתן להיות השורד האחרון בלי אסטרטגיה? יהיו אנשים שישר יגידו שחייבים מטרה ואסטרטגיה כדי להצליח אלא שזה לא בהכרח ככה. אסטרטגיה חשובה כנראה יותר לשלבים הראשונים של המשחק. ככה נמנעים מהדחה מוקדמת ומקבלים ביטחון בסיסי באי. אלא שלאחר מכן המאורעות השונים משנים בכל פעם את יחסי הכוחות ואת גורל המשתתפים.
אפילו מתמודד ממולח כמו אריק הופתע פעם אחר פעם וגילה שעליו לשנות אסטרטגיה. כלומר נראה לי פחות משמעותי שאורי מגיעה לתוכנית בלי אסטרטגיה אלא יותר מרתיעה התמימות שלה. מצד שלישי יכול להיות שאחרי 3 ימים ראשונים היא תחטוף כאפה ותבין לאן היא נכנסה. מה שמצחיק זה שכששאלו אותה אם היא תהיה השורדת האחרונה זה ממש היה נשמע לה אבסורד ואפילו שחצני.
ככה לא בונים חומה!
כנראה שלא הייתה מזיקה לגברת אורי לפיד סדנת ביטחון עצמי במשפחת מנו.
כוכב נולד
הסיפור של דני ברזילאי ריגש את כולנו. הבעיה היא שההתרגשות הכללית השתלטה עליו
הרבה סיפורים אנושיים מרגשים יש בקרב הנבחרת של כוכב נולד. התחושה הכללית היא שהפעם המתמודדים מעט צעירים יותר מבד”כ. הרבה מתמודדים בני 17 הגיעו לאודישנים. עושה רושם שהשופטים של כוכב נולד 7 לא רק אוהבים אותם צעירים יותר אלא גם מחפשים את הסיפורים המרגשים יותר, המעניינים יותר. מישהו רק מוכשר, שגדל בבית טוב ותומך ואין לו פרטים מסעירים בעברו או שריטה מובהקת, יכול להתקבל אבל יהיה לו קשה יותר מאשר מישהו עם סיפור טוב. אמפטיה נותנת נקודות גם בקרב השופטים וגם בקרב הקבל בבית והרי אחרי הכל כוכב נולד היא חיה של רייטינג ולא יותר.
דניאל ברזילאי מביא איתו סיפור. גם דניאל ברזילאי צעיר, רק בן 17. כרטיס הביקור של דני, או לפחות איך שאוהבים להציג לנו אותו הוא הילד של אמא. הסיפור לא לגמרי ברור ואנחנו יכולים רק לנחש אותו אבל מה שכן ברור זה שדניאל ברזילאי גדל בלי אבא ועם אמא שזקוקה לו מאוד וקשורה אליו מאוד. אמא של דניאל ברזילאי חולת לב וזקוקה לעזרה. דניאל הוא אמנם האח הצעיר בבית אבל על כתפיו הקטנות מונח נטל העזרה בבית, גם כלכלית וגם מעבר לכך. דניאל ברזילאי עובד בשתי עבודות כדי לעזור לאמא להחזיק מעמד עם ההוצאות הרבות, כשאחיו הגדול הולך לבסיס נותן לו דניאל כסף.
ילדים כמו דניאל ברזילאי הם לא דבר נדיר. הנסיבות מולידות הרבה ילדים קטנים גדולים שנאלצים בעל כורחם להירתם למשימות בבית, לוותר במידה רבה על הילדות ולעשות את מה שצריך כדי לשרוד. האמת היא שאני נזכר בקטעים כאלה תמיד דווקא בילדים בהודו. הילדים בהודו, בדומה לדניאל ברזילאי ואולי ברמות גבוהות הרבה יותר, נושאים את המשפחות שלהם על גבם. ילדים בני 7, 8 יוצאים לרחובות ועובדים שעות ארוכות במה שאפשר – צחצוח נעליים, ניקיון או סתם קיבוץ נדבות. כל זה נעשה בתנאי ניצול מחפירים, תמורת כמוה רופיות בודדות. אותם ילדים חוזרים הביתה, מביאים להוריהם את מה שהצליחו לאסוף ולעיתים אף חוטפים על כך שלא הצליחו להביא יותר. משחקים והנאה הם מהם והלאה, הילדות הופכת לבגרות ונעלמת באופן בלתי הפיך. דניאל ברזילאי עובר חוויה שונה מאוד, הילדים בהודו הם לא דוגמא לשום דבר אבל עדיין זה מזכיר לי את התופעה הזו.
איך ההתבגרות המוקדמת משפיעה על ילדים כמו דני? קשה לדעת. נראה כי דניאל ברזילאי עצמו נדרש לשאלה הזו וענה עליה שזה טוב כי זה מחשל ומבגר אותו. זה לבטח נכון, השאלה היא אם יהיו לכך השלכות בהמשך. האם ילד שהילדות שלו הייתה קצרה או לא מהנה מספיק חוזר אליה מתישהו ? נראה שלא, נראה שהילדות היא חלון הזדמנויות נדיר וחד פעמי. משפחתו של דניאל ברזילאי אומרת על דניאל שהוא גם האבא בבית. כשחושבים על האמירה הזו בקונטקסט של פרויד והקונפליקט האדיפלי היא מובנת, יחד עם זאת היא קצת קשה לעיכול. בין דניאל ברזילאי ואמו נוצרו מדרך הטבע קשרים חזקים מאוד, נראה כי יש לה חלק גדול בכל ההחלטות שלו וכי רבים מהדברים הוא עושה למענה. האם ההשתתפות בתוך כוכב נולד היא למענו לשם שינוי ? דניאל ברזילאי מנצל כאן הזדמנות להתנתק מעט מהצורך להיות מבוגר אחראי, להמריא על כנפי הפנטזיה כפי שלא עשה קודם לכן ואולי גם לברוח מעט מהמציאות. נראה כי הצלחה של דניאל ברזילאי בטוח תשרת גם את משפחתו אולם אולי לשם שינוי הוא עושה משהו בשביל עצמו.
הניסיון היה אמיתי וכמעט הצליח. אחרי הכל דני הגיע למקום מכובד - ויכול עוד להצליח בעתיד יפה מאד
ינון טריפ - להיות במגודלים זה כמו לקחת טריפ
ינון טריפ - לקח טריפ
היו לנו בשבועות האחרונים אין סוף פרסומות למגודלים. פרסומות בפריים טיים בטלוויזיה, מודעות בעיתונים ואפילו שלט חוצות אינטרקטיבי ענק בלב תל אביב. כל הפרומונים בישרו לנו את בואו של הפורמט החדשני החדש – אח גדול סלולרי. האמת, שקשה לי להבין איך קשת פספסו את זה. זה היה להם בין הידיים ואיכשהו זה התמסמס. אני בשוק מההפקה המרשימה של סלקום באינטרנט. האתר שלהם פשוט להבנה, עובד פיקס ופשוט כיף להסתכל על העכברים בכלובים… ואם כבר מדברים על מגודלים בתוך כלובים – אז ינון טריפ הוא אחד המתמודדים שהכי משך את תשומת הלב שלי. אז נכון, מדד החיים שלו כרגע לא להיט, אבל יש משהו בבחור הזה שייקח אותו רחוק.
ינון טריפ עשוי להיות לאון שניידרובסקי של הגרסה הסלולרית של האח הגדול. מתוך סגנון הדיבור שלו אפשר להסיק שהוא מעדיף בנים והפתיחות שלו שובה את הלב שלי על ההתחלה.
מתוך הפרופיל שלו באתר, אפשר ללמוד שמר ינון טריפ הוא בחור מלא אהבה ודי היפראקטיבי. למרות חוסר הטקט שלו – איכשהו הוא מסוג האנשים שקשה לכעוס עליהם, פשוט חמוד. החמוד הזה גם מגדל לו כחיית מחמד פיקינז ננסי, כאילו שפקינזים לא מספיק ננסיים גם ככה.
בכל אופן הדבר המדאיג ביותר שההפקה טרחה לספר לנו על ינון טריפ זה עובדת היותו קלסטרופוב!! כאילו לא ברור מה הוא יעשה בתוך הצינוקים הללו, כאשר אפילו מיטה נורמלית לא טרחו לשים להם שם בפנים. נקווה שהוא לא יתחרפן לנו מהר מדי ושנוכל להנות מהאישיות שלו כמו שצריך…
מייקל ג’קסון נשרף בחזרות לפרסומת של פפסי
הסרטון שעלה לרשת בשעות האחרונות מראה תמונות חדשות קשות מהתאונה הקשה ששינתה את חייו של מייקל ג’קסון. בסרטון נראה מייקל ג’קסון עורך חזרות לפרסומת של פפסי קולה - אלא שבאמצע הכל נהרס. פיצוץ מתוכנן אירע לפני הזמן ובעצם הצית אש בשערו של מייקל ג’קסון. תוך שניות השיער של מייקל ג’קסון התלקח ויצר שריפה על ראשו. ניתן לראות בסרטון בבירור כיצד עוברות שניות ארוכות עד שמצליחים לכבות את האש. בסיכומו של האירוע התוצאות היו קשות ביותר: כוויות בדרגות 2-3 בגולגולת ובפנים של ג’קסון - פשוט מזעזע. הכאבים הקשים במהלך ההתאוששות, הם כנראה מה שגרם לג’קסון להתמכר מאוחר יותר למשככי כאבים. בתור מעריץ של מייקל ג’קסון הסרטון הזה הוא אחד הדברים המזעזעים ביותר שראיתי בחיי, הסבל פשוט מצולם פנים אל פנים. קשה במיוחד לראות את זה כאשר יודעים לאן כל זה הוביל, פשוט טרגדיה
עוד כתבות חמות על מייקל ג’קסון
הישרדות - נחשים וראויים
הישרדות - אני מעדיף נחשים…
אתמול שודר פרק מהפכני של הישרדות שמשנה את פני הסדרה בעונה הנוכחית. לי יש אל מול אותם שינויים בהישרדות 3 הערות :
1. תם עידן עידן. הישרדות 2 בלי עידן חביב היא לא ממש הישרדות. אני חושב שהליהוק לעונה הנוכחית של הישרדות לא היה משהו באופן כללי. לדעתי משתתפים בעונה הזו הרבה מתמודדים שאין להם ממש מה להציע לנו, חלקם הגיעו אפילו עד היום – עד השליש האחרון של המשחק. למרות זאת בין כל טעויות הליהוק של הישרדות אנשים עדיין סיפקו את הסחורה. אותם אנשים בעיני הם גיא, עידן ואיגור. השלושה כל אחד בדרכו, הצליחו להכניס עניין לתוכנית, להכניס רוח לחימה ואסטרטגיות מעניינות ולשמור אותנו ליד המסכים. דור הנפילים הזה הולך ונעלם והחוליה החזקה שלו – עידן השתחררה אתמול. עידן עזב את המשחק בדרכו האצילית, תוך שהוא מוותר על פסלון החסינות לטובת יואב ובכך מקריב עצמו בכדי שיואב יישאר במשחק. אותה פוזה של קדוש מעונה, שהשתקפה באופן הטוב ביותר במשימה בה עמדו המתמודדים עם מוטות עץ על הכתפיים ונראו כמו ישו, ליוותה את עידן כל המשחק. אני לא חושב שהוא עשה הצגה אלא באמת, מדובר באיש טוב שמסתובב בעולם עם עקרונות ראויים ואחד מהם הוא העמדת חבריו לפניו. הקרבת עצמו לטובת יואב הייתה הדרך היחידה שלו לסיים את דרכו בהישרדות 3 הדחות לפני הזמן.
2. לנחשים שלום. אחד הדברים היותר מתסכלים בהישרדות כפי שהצטייר מהעונה הראשונה והשנייה ואין סיבה לחשוב שעונת הישרדות הבאה תראה אחרת, הוא שמשחק יותר מלוכלך מגיע יותר רחוק. אומנם מנגנון הזכייה בנוי כך שלמודחים יש חלק בקביעה מי יזכה ולפיכך זה חוזר בסוף כבומרנג, אבל עדיין הנחשים מגיעים רחוק מאוד בהישרדות. כרגע מאיישים את התפקיד הזה אריק ואופיר, החיוך של אריק אתמול אחרי שעידן הודח ולא הוא היה פשוט מעורר חלחלה. בהישרדות לא החזק שורד כי אם הערמומי, ראינו את זה בעונה הקודמת עם דן מנו ואנחנו רואים את זה עכשיו. ההבדל הוא שבדן מנו היה איזשהו קסם שחסר באריק ואופיר ולכן כל רגע ששני אלה במשחק, מיותר בעיני ומפריע לי בעיניים.
3. פרומואים שקרנים. אם לגבי האסטרטגיות של המתמודדים בהישרדות עוד אפשר לתהות, הרי שהאסטרטגיה של משווקי הישרדות ברורה באופן מגוחך. בפרומונים במהלך השבוע דואגים לייצר איזשהו סיפור שהצופים מחכים לראותו – למשל מישהו הודח, הייתה דרמה כלשהי, היה פיצוץ וכו’. בפועל מה שיקרה בפרק הוא בדיוק ההיפך בכל המקרים. הדוגמא האחרונה היא הניסיון לצייר מצב בו עידן מבסס עוד יותר את מעמדו במשחק וקובע את סדר היום בו, בזמן שבפועל הוא הודח בפרק. הפרומו לפרק הקרוב מנסה לצייר את תמונת הדחתו של אופיר כאשר לא ברור מה יקרה רק ברור שאופיר בפרק הקרוב כנראה לא יודח. התרגילים הזולים הללו של ההפקה עולים כבר לא ממש עובדים אבל משום מה הם ממשיכים לחזור על עצמם.
הפרק של אתמול ממשיך וממצב את העונה הנוכחית של הישרדות בסוף טבלת השידורים שלי. כמובן שאני מגיע גם לסוף הטבלה כי ככה אני, אבל אני לא באמת מחכה לפרקים הבאים. הישרדות תצטרך לעבוד קשה כדי לרכוש שוב את אמוני. רק ליהוק כמו שצריך להישרדות יוכל לפצות על זמני האבוד בהישרדות העונה שחלפה. הקצב של הישרדות יצטרך להיות שונה, המשימות והאתגרים וגם הפרומואים, כל אלה יצטרכו להשתנות. עם תום עידן עידן, אין למתמודדים שנשארו הרבה סיכוי לשרוד בטבלת הרייטינג הישראלית.